רש"י על כתובות ט״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ט״ו ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות ט״ו ע״ב:י׳ »

9 מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יִשְׂרָאֵל, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לִנְזָקִין. הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דִידֵיהּ — לֵימָא לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָה דְּיִשְׂרָאֵל אַתְּ וּשְׁקוֹל!

פירוש רש"י על כתובות ט״ו ב:ט׳

9 מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא - להחזיר לו אבידה לא מצית אמרת דא"כ למאי הלכתא פלגינהו מהדדי:

10 לנזקין - דתנן ב"ק דף לז: שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור ושור של כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם וישראל לישראל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם:

11 אילימא כו' - וקאמרת דדיינינן ליה כישראל ומחייבת ליה לשלם לו חצי נזקו:

12 לימא ליה - ישראל אייתי ראיה דהא מחצה על מחצה הוא וספיקא הוא:

« רש"י על כתובות ט״ו ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות ט״ו ע״ב:י׳ »